מכתב פתוח.
לכבוד:
משרד התרבות ומשרד האוצר.
הנדון: תוכנית להצלת התרבות.
מבוא.
מדינת ישראל החליטה בזמנו לסייע לאנשי תרבות ( אמנים /שחקנים / במאים / יוצרים וכו' ) אשר פועלים במסגרת עמותות, כלומר ארגונים ללא מטרות רווח.
השאלה שצריכה להישאל – האם עמותות אשר מתעסקות בתרבות באמת פועלים ללא מטרת רווח? ואיך יתכן שלמרות מיליוני השקלים שעוברים מטעם המדינה, מצבם הפיננסי של שחקני ישראל אינו כפי שיכול היה להיות.
משרד התרבות מפעיל פיקוח מינמלי עבור כספי הציבור, גם לרשם העמותות אין עניין לפקח על שימוש בכספי הציבור.
המדינה יצרה מאות ארגונים ששואבים את הכסף מהאוצר שאינו מגיע לציבור השחקנים שזקוק לו. האבסורד הוא שמשרד התרבות מבין את המצב הזה, אך בכל מקרה ממשיך לקדם את הארגונים אשר יונקים כסף מאוצר המדינה.
רצוי שמשרד התרבות ישקיע את הכסף בעסקים ולא בעמותות, כלומר אפשר להפוך תיאטראות, קבוצות תיאטרון, בתי ספר למשחק לעסקים אשר משלמים מיסים למדינת ישראל.
מה נדרש ממשרד התרבות: תמיכה כספית ( מינימלית ) וקידום שוויוני ( קידום מקצועי ) של עסקים בתחום התרבות.
בשל העובדה שהמדינה לא תמכה באמנים כעסק, אמני ישראל החליטו לפתוח עמותות, כמו כן לבקש תמיכות ללא סוף. חשוב לציין: כלכלית לא נכון לתמוך בעמותות, העמותות אינן משלמות מיסים.
אנו נוכיח למדינת ישראל כי עדיף תתמוך בעסקים!
בעזרת המדינה אמנים יוכלו להתפרנס ולא ילכו עם "יד מושטת" כדי לקבל תקציב ליצירה. ומצד שני המדינה תקבל מיליוני שקלים כמסיסים.
אנו מבקשים מכם להשקיע בעסק ( אמנים ויוצרים בעלי עסקים ) !
א. שינויים בתמיכות, כלומר השקעה בעסקים!
כיצד ניתן לחסוך?
דוגמאות:
לפני הכל נכון להזכיר שעמותה בישראל היא תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם או תאגידים אחרים החוברים יחד למען מטרה ציבורית.
פעולתן של עמותות מוסדרת באמצעות חוק העמותות, תש"ם-1980. עמותות הפועלות ללא מטרת רווח, כלומר איסור על חלוקת רווחים.
1. בית הספר למשחק "בית צבי".
בית צבי – ביה"ס לאמנויות הבמה הינו עמותה, מס' עמותה ע"ר 580042901.
פעילות העיקריים של עמותה היא לימודי משחק ללא מטרת רווח.
בעמותה ללא מטרת רווק עובדים מקבלים החזר כספי עבור החזקת כ 100,000 ש"ח ( בשנה ) והחזר נסעיות כ 20,000 ש"ח בשנה.
שכר של המנכ"ל הינו בסך של כ 30,000 ש"ח בחודש, או כ 340,000 ש"ח בשנה.
נכון לציין ששכר המינימום במדינת ישראל הינו בסך של 5,300 ש"ח ( נכון לתאריך 01.04.2018 ).
לבית הספר למשחק "בית צבי" יש עמותת בת ושמה – "תיאטרון הספרייה מיסודו של בית צבי", מס' עמותה 580446433.
שירותי תפעול בית צבי – כ 132,000 ש"ח (2019).
נדגיש: במהלך התחקיר התגלו מספר דברים די מעניינים בבית ספר למשחק "בית צבי" ובתיאטרון הספרייה, להלן נפרט אותם.
לאן הולך הכסף?
המשכורות בבית צבי כ 6,000,000 ש"ח:
בית ספר בית צבי פועל כעמותה, ההנהלה של בית הספר החליטה לא לפרסם את התקנון של העמותה.
בכללי בית צבי לא מפרסם דוחות מתוך האסיפה הכללית ולא ניתן למצוא באתרו את המכרזים ו/או קריטריונים לעובדים (אנו לא מצאנו את הדוחות באתר של בית צבי ).
קרוב ל 3,000,000 ש"ח בית ספר משלם עבור פרסום ושיווק.
כ 2,034,000 ש"ח בית ספר משלם עבור "הפקות הצגות ופרויקטים", ובכן את הצגות ו/או הפקות בית הספר מעלה בתיאטרון הספרייה.
יחד עם זאת חשוב לדעת שבית צבי מקבל תמיכה מטעם הממשלה, עיריית רמן גן ותיאטרון הספרייה ( תיאטרון הספרייה משלם לבית צבי 180,000 ש"ח בשנה) :
למשל משרד התרבות נותן לבית צבי תמיכה כספית עבור:
פירוט תקנה מספר 19420236
גם כן בנוסף בית צבי משלם כ 1,500,000 ש"ח עבר שיווק ופרסום ( משכורות, שיווק הצגות, פרסום לימודים, יחסי ציבור ).
כבודים ומתנות כ 24,000 ש"ח.
משרדיות כ 104,000 ש"ח.
אחזרת רכב כ 100,000 ש"ח.
אך ורק כ 300,000 ש"ח בית צבי משלם עבור המלגות, יחד עם זאת שכר השנתי של המנכ"ל כ 340,000 ש"ח.
עמותת "בית צבי" מכניסה לקופותיה מיליוני שקלים בזכות התלמידים:
1. הכנסות מתוך שכר הלימודי, אודישם וסדנאות: כ 2,840,000 ש"ח.
2. הכנסות מתוך הצגות של בית הספר כ 2,200,000 ש"ח.
סטודנטים של בית צבי אזרחים אשר משלמים מיסים במדינת ישראל, חשוב לציין: בית צבי מתקיים בזכות המיסים ( תמיכה ממשלתית ) וכספי הציבור.
תלמידי בית צבי מופעים בתיאטרון הספרייה, כמו כן הם נחשבים כשחקני הרפרטואר ( תיאטרון הספרייה ), על כן התיאטרון בזכות התלמידים בשנת 2002 קיבל מעמד תיאטרון רפרטוארי (*).
(*) תיאטרון רפרטוארי זהו תיאטרון הפועל במסגרת קבע, שהרפרטואר שלו מושפע במידה רבה משיקולים אמנותיים.
תיאטרון רפרטוארי מכיל צוות של השחקנים אשר עובדים בו באופן קבוע.
את הרפרטואר של הצגות ו/או רשימת הצגות ניתן לראות בלוח הצגות של התיאטרון הרפרטוארי ( הצגות השניות של התיאטרון ).
כאן נשאלת השאלה המרכזית: האם בית ספר למשחק "בית צבי" מנצל את התלמידים?
לדוגמה סטודנטים אשר לומדים רפואה או משפטים מקבלים שכר עבור התמחות.
השווה: תיאטרון החאן אשר גם כן נתמך ע"י המדינה ( מחזור שנתי: 17,944,745 ₪ (2019)) מרוויח מתוך ההצגות כ 2,300,000 ש"ח ( הצגות הבית ).
תיאטרון עכו מרוויח מהצגות כ 1,018,000 ש"ח, כמו כן משלם משכורות לשחקנים.
בתיאטרון הנגב הכנסה עצמאית כ 720,000 ש"ח, יחד עם זאת התיאטרון משלם שכר לעובדים ומוציא כספים עבור הפקה.
באמצאות ההשווה ניתן לראות שבית ספר "בית צבי" לעיתים מרוויח יותר מכל תיאטרון רגיל, די עצוב שתלמידי שנה ב' ושנה ג' עובדים קשה בהפקות, אך עבור הסטאז' אינם מקבלים שכר.
תיאטרון הספרייה ובית הספר למשחק "בית צבי" נמצאים בכתובת: שועלי שמשון, 2, רמת גן, 5238602.
הרפרטואר של התיאטרון הספרייה נמצא באתר של "בית צבי", כמו כן באתר של בית הספר אפשר לרכוש את הכרטיסים להצגות.
לעיתום תיאטרון הספרייה משכיר את האולם לבוגרים של בית הספר ו/או מעת מארח הצגות בשיתוף הפעולה.
בתיאטרון הרפרטוארי למעשה תיאטרון הספרייה – תלמידי "בית צבי" עובדים בחינם!!!
יחד עם זאת תיאטרון הספריה מקבל תמיכה ממשלתית כמו תיאטרון רגיל אשר משלם שכר לשחקנים ומקיים הפקות קבועות.
תיאטרון הספרייה מקבל כ 800,000 ש"ח תמיכה ממשלתית, בנוסף התיאטרון מרווח מהצגות כ 1,600,000 ש"ח, אינו משלם שכר לשחקנים.
תיאטרון הספרייה משלם ל "בית צבי" 180,000 ש"ח בשנה, גם כן תיאטרון משלם כ 1,600,000 ש"ח עבור הפקות, יש לציין שבית הספר אינו משלם שכר לתלמידי שנה ב' וג' ( מדובר על התלמידים אשר פועלים בתיאטרון הספרייה ).
מדוע משרד התרבות מתקצב את התיאטרון הספרייה כתיאטרון רפרטוארי?
בדוח כספי ( 2019 ) ניתן לראות שהנהלת התיאטרון אינה משכירה לאמנים את האולמות ( במות ), למעשה כל תיאטרון הציבורי מאפשר לאמנים לקבל במה ו/או חלל חזרות תמורת תשלום, לצורך העניין זאת גם אפשרות להכניס כספים לקופת התיאטרון.
לדוגמה אם תיאטרון הספריה היה משכיר את אולמות לאמנים שונים הוא היה מרווח יותר כספים ואולי לא היה צריך לקבל תמיכה של משרד התרבות ו/או עיריית רמת גן.
"בית צבי" מקבל את המבנה של בית הספר ללא עלות, כלומר בחינם לגמרי:
עובדות: מתוך הפרוטוקול של עיריית רמת גן, ישיבת מועצה מן המניין 8 אשר התקיימה בתאריך 10.02.2019 ניתן ללמוד ש "בית צב"י מקבלים את המבנה ללא עלות.
ציטוט עובדתי: "בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" ברמת גן: על פי מדידה של מודד מוסמך, שנעשתה בספטמבר 2003: "בית צבי" משתרע על שטח של 2,951 מ"ר, מהם 590 מ"ר שטחי חנייה.
"בית צבי" לא קיבל ממל"ג הכרה שהוא מוסד כמוסד להשכלה גבוהה, והוא אינו עומד באמות המידה לקבלת פטור מארנונה למוסדות להשכלה גבוהה שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. לפיכך היה על עיריית רמת גן לחייבו במהלך השנים בתשלום ארנונה בשיעור מלא.
בשנת 2004 חייבה העירייה את בית צבי לשלם ארנונה בסך של 35,820 ש"ח, ובשנת 2005 – בסך 45,180 ש"ח. אילו נהגה העירייה בהתאם להוראות פקודת הפיטורין וחייבה את בית צבי בסכום הארנונה המלא, היה עליו לשלם לה בגין השנים 2003-2005 ארנונה בסך כולל של כ-600,000 ש"ח."
עלות השטח כ 3,000 מטר אמורה לעלות בין 100,000 – 150,000 ש"ח בחודש – "בית צבי" מקבל את השטח בחינם.
בפרוטוקולים ניתן לראות: עיריית רמת גן בשנת 2006 מחייבת את "בית צבי" לשלם ארנונה כ 600,000 ש"ח.
בשנת 2008 "בית צבי" לוקח הלוואה בסך של 500,000 ש"ח .
בשנת 2009 עיריית רמת גן מעבירה ל "בית בצי" סכום בסך של 600,000 ש"ח עבור כיסוי גרעון – קומבינציה מושלמת.
בית ספר "בית צבי" אשר נתמך ע"י המדינה שנים רבות עבר על החוק של המועצה להשכלה גבוהה, כלומר בית הספר השתמש בכינוי המוגן ללא רשות.
"בית צבי" השתמש בכינוי המוגן "בית ספר גבוה" ללא אישור של המועצה להשכלה גבוהה.
חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958 קבע:
21 ח. (א) לא ישתמש מוסד חינוך באחד הכינויים האלה – אוניברסיטה, טכניון, מכון טכנולוגי, פקולטה, אקדמיה, בית ספר גבוה, מכללה אקדמית, השכלה גבוהה או חינוך גבוה – בין בנפרד ובין בסמיכות, ובין בצירופו, כשם או כתואר, לכינוי אחר, בין בעברית ובין בלועזית, אלא אם המוסד הוכר לפי סעיף 9, או שהכינוי ניתן לו בחוק או שקיבל עליו אישור מאת המועצה להשכלה גבוהה.
מתוך הפרוטוקול של עיריית רמת גן, ישיבת מועצה מן המניין 8 אשר התקיימה בתאריך 10.02.2019 ניתן ללמוד ש "בית צבי" גם בשנת 2019 לא היה מוכר ע"י המל"ג.
מר אדם קניגסברגר מתבטא בקשר ל "בית צבי": "בנושא הזה רימו אותנו", ציטוט:
גם בשנת 2021 בית ספר למשחק "בית צבי" ממשיך לעבור על החוק, כלומר ממשיך להשתמש בשם "בית הספר הגבוה" ללא אישור של המועצה להשכלה גבוהה ( המל"ג ) .
דף עסקי בפייסבוק
דף עסקי בפייסבוק
דף עסקי בפייסבוק
לוגו של בית הספר
אנו מצרפים רשימת המוסדות אשר מוכרים ע"י המועצה להשכלה גבוהה, לרשימה לחץ כאן.
בשנת 2016 נגד בית צבי הוגש כתב התביעה ( תביעה ייצוגית ), בשנת 2018 הצצדיים הגיעו לפשרה אשר קיבלה תוקף של פסק הדין, לפי פסק הדין "בית צבי" אמור לשלם גמול בסך של 5,000 ש"ח, וכן בסך של 32,000 ש"ח בתוספת מע"מ ישלם לב"כ המבקש כשכר טרחה.
מידע חשוב: כדי להתקבל לבית הספר חובה לעשות אודישן, עלות האודישן כ 600 ₪.
עלות שכר הלימדים: כ 20,000 ש"ח ( כשר הלימוד עבור 3 שנים כ 60,000 ש"ח ).
בעמותה ( "בית צבי" ביה"ס לאמנויות הבמה, מספר ארגון: 580042901 ) יש רק 42 חברים, כמו כן לסטודנטים כלל לא ניתן להתקבל לעמותה כחבר/ה.
חשוב לציין: התקנון של העמותה אינו מופיע באתר של בית הספר, לכן כדי לקרוא ו/או לקבל את התקנון חובה לשלם אגרה לרשם העמותות בסך של 33 ₪ .
בנוסף בית ספר אינו מפרסם את הדוחות ואת הפרוטוקולים באתר האינטרנט, כך לסטודנטים לא ניתנת האפשרות לקבל מידע עבור קבלת החלטות ו/או חלוקת תקציב של העמותה.
- ידוע שכל אזרח רשאי להגיש בקשה לרשם העמותות, בכפוף לתשלום האגרה ולקבל מידע הנדרש, אך מטעמי אי נוחות ולעיתים עקב המצב הכלכלי בלתי יציב סטודנטים בוחרים לא להגיש בקשה לשרשם העמותות.
העמותה מקבלת מיליוני שקלים מטעם הממשלה, מדובר בכספי הציבור, לכן לא ייתכן שהסטודנטים למשחק ישלמו סכומים גבוהים עבור שכר הלימוד ( כ 20,000 ₪ לשנה ).
סטודנטים אשר משלמים אלפי שקלים עבור שכר הלימוד רשאים לדעת באיזה מן אופן בית הספר משתמש בכספי הציבור ו/או בכספי העמותה.
אנו שלחנו מכתב להנהלת "בית צבי", ביקשנו להפחית את שכר הלימוד, לפרסם תקנון ועוד, אך "בית צבי" לא טרחו להגיב.
השוואה בין בית הספר למשחק פרטיים לבין בית הספר שהינו עמותה:
כדי להתקבל לבית הספר למשחק פרטי מועמד לא צריך לשלם תשלום עבור האודישנים ו/או עבור ראיון אישי.
( מדובר על בתי הספר לשמחק הפרטיים: "בית הספר לשמחק של דים אמור" ובית הספר למשחק: "קרן ידובסקי סטודיו למשחק MOVE" ).
עלות הלימודים:
בבית הספר למשחק של דים אמור עלות הלימודים היא 16,500 ₪ לשנה – מסלול רגיל .
בבית ספר יש סבסוד עבור שכר הלימוד, כ 40 % מהתלמידים מקבלים סבסוד.
'בית ספר למשחק של דים אמור' משלם דמי שכירות כ 21,000 ש"ח ( לא כולל מע"מ) וארנונה כ 10,000 ש"ח לחודשיים.
בית הספר "בית צבי" משלם עבור הפרסום ושיווק כ 3,000,000 ש"ח, יחד עם זאת בית ספר פרטי משלם עבור הפרסום ושיווק רק כ 39,000 ש"ח בשנה.
בית הספר "בית צבי" משלם עבור הפקות כ 2,050,000 ש"ח, יחד עם זאת בית ספר פרטי משלם עבור ההפקות כ 154,000 ש"ח.
למשל בבית ספר פרטי אין כיבודים ומתנות, גם כן אין אחזקת רכב, אין הדפסות ישיבות ועד!
למעשה בית הספר "בית צבי" משלם עבור תקשורת כ 20,000 ש"ח בשנה, יחד עם זאת בית ספר פרטי משלם עבור התקשורת כ 4,800 ש"ח בשנה.
בית ספר של דים אמור מעלה הצגות תיאטרון ברחבי העולם, באופן קבוע משתתף בפסטיבלים בינלאומיים, בישראל בית הספר מעלה את הצגות בתיאטרון הקאמרי, בית ציוני אמריקה ותיאטרון הסימטה.
בית ספר משתף פעולה עם 6 אוניברסיטאות ברחבי העולם ו 34 תיאטראות ובתי הקולנוע. פעמיים בשנה בית הספר של דים אמור מארגן משלחת סטודנטים לחו"ל ( קייב, רומא, ברצלונה וכו') .
בדרך כלל בתי הספר הפרטיים מעסיקים עובדים פרילנסרים (*).
(*) פְֿרִילָנְסֵר הוא עובד עצמאי הנותן שירותים מקצועיים למשימות מוגדרות מראש עבור מספר לקוחות באופן שנתון לשליטתו.
כ 6,000,000 ש"ח "בית צבי" משלם משכורות, יחד עם זאת בית ספר פרטי משלם משכורות כ 500,000 ש"ח.
יש יתרון רב להעסיק פרילנסרים, כלומר עסק לא משלם פנסיה, השתלמות מקצועית וכו', פרילנסר הינו אמן עצמאי.
עלות הפעילות של "בית צבי" עולה כ 9,000,000 ש"ח, עלות הפעילות של בית ספר פרטי עולה כ 900,000 ש"ח.
חשוב להדגיש: עלות הלימודים ב "בית צבי" כ 20,000 ש"ח ( שכר הלימוד, דמי הרשמה ואודישנים ), יחד עם זאת שכר הלימוד בבית הספר למשחק של דים אמור רק 16,500 ש"ח כולל מע"ם ( מסלול רגיל ).
בית ספר למשחק "קרן ידובסקי סטודיו למשחק MOVE":
2. בית הספר למשחק – הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין.
התנהלות של בית הספר למשחק יורם לוינשטיין דיי זהה כמו התנהלות של בית צבי או בית הספר למשחק ניסן נתיב.
הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין, מס' עמותה ע"ר 580234524.
1. מחזור שנתי של העמותה הינו – 7,190,059 ₪, (2019).
2. מתוך התקציב השנתי ( 7,190,059 ₪ ) עמותה משלמת משכורות לעובדים בסך של כ 3,600,000 ₪ .
3. בשנת 2019 בית ספר נתן מלגות לסטודנטים בסך של 276,000 ₪, יחד עם זאת השכר השנתי של מר יורם לוינשטיין, מנכ"ל העמותה הינו כ 330,000 ₪.
4. שטח של בית הספר כ 3,900 מטר, כמו כן בית הספר לא משלם על השכרות .
"היו"ר אלכס מילר:
ארנונה אתה גם משלם?
יורם לוינשטיין:
6.1. בית ספר מתעשר על חשבון התלמידים אך לא טורח לשלם שכר עבור סטאז ( לסטודנטים בשנה ג' ).
7.בית ספר לא משלם שכירות, לא משלם ארנונה באופן המלא ( רק 50% ), מקבל תמיכות ענקיות מטעם משרד התרבות ועיריית ת"א – יחד עם זאת שכר הלימוד כ 20,000 ש"ח לשנה, למעשה שכר הלימוד זה כמו במכללה פרטית אשר לא נתמכת ע"י המדינה והרשויות, יש לציין: מתעניינים בלימודים משלמים כ 600 ש"ח עבור האודישן.
בית ספר מקבל תמיכות ענקיות ולא חושב לנכון לשלם שכר לסודנים עבור סטאז ו/או להפחית בשכר הלימוד.
8. שוב נזכר בית ספר למשחק פרטי:
א'. משלם שכרות כ 30,000 ש"ח לחודש.
ב'. משלם ארנונה ללא הנחות כ 10,000 ש"ח לחודשיים.
ג'. משלם משכורות.
ד'. משלם מיסים למדינת ישראל.
ה'. משלם עבור הפקות.
ו'. שוכר במות בתיאטרון.
ז'. לא לוקח כסף על האודישנים.
ח'. מייצג את התרבות הישראלית בחו"ל.
ט'. שכר הלימוד רק – 14,500 ש"ח לשנה ( כולל מע"מ ) !!!
9. כאן נשאלת השאלה המרכזית: מדוע צריך לתת תמיכות של מיליוני שקלים ( כספי הציבור ), עיריות מוותר על הארנונה, בתי הספר (עמותות) לא משלמות דמי שכירות כמו כן מקבלים ארמון לניהול העמותה, יחד עם זאת הסטודנטים ממשיכים לשלם כ 20,000 ש"ח בשנה ועובדי ארמון מקבלים כ 3,000,000 ש"ח ולעיתים 6,000,000 משכורות?!?
9.1.מדוע הממשלה כלל לא תומכת ולא עוזרת לעסקים, כלומר לבתי הספר למשחק הפרטיים? בנושא זה יש אפליה נוראית!
לא ניתן להבין מה השיקולים של משרד התרבות לזרוק את הכספים לעמותות ולא לתמוך בעסקים.
הרי המדינה יותר מעוניין בקידום העסק! מדוע מדינת ישראל עד כדי כך מזלזלת בעסקים אשר נקרעים כדי לשרוד?
10. בעמותה ( הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין, מספר ארגון: 580234524 ) יש רק 34 חברים, כמו כן לסטודנטים כלל לא ניתן להתקבל לעמותה כחבר/ה.
11. חשוב לציין: התקנון של העמותה אינו מופיע באתר של בית הספר, לכן כדי לקרוא ו/או לקבל את התקנון חובה לשלם אגרה לרשם העמותות ( 33 ₪ ) .
11.1. בנוסף עמתה אינה מפרסמים את הדוחות ואת הפרוטוקולים באתר של בית הספר, כך לסטודנטים לא ניתנת האפשרות לקבל מידע עבור קבלת החלטות ו/או חלוקת תקציב של העמותה.
- ידוע שכל אזרח רשאי להגיש בקשה לרשם העמותות, בכפוף לתשלום האגרה לקבל מידע הנדרש, אך מטעמי אי נוחות ולעיתים עקב המצב הכלכלי בלתי יציב סטודנטים בוחרים לא להגיש בקשה לשרשם העמותות.
12. העמותה מקבלת מיליוני שקלים מטעם הממשלה, מדובר בכספי הציבור, לכן לא ייתכן שהסטודנטים למשחק ישלמו סכומים גבוהים עבור שכר הלימוד ( כ 20,000 ₪ לשנה ).
- בנוסף, בלתי אפשרי לחייב את המועמדים לשלם כ 600 ש"ח "עבור האודישן", כלומר אבסורד לחלוטין לגבות כספים אך ורק כדי להגיד "כן" או "לא" למועמדים אשר מעוניינים ללמוד משחק בעמותה.
13. סטודנטים אשר משלמים אלפי שקלים עבור שכר הלימוד רשאים לדעת באיזה מן אופן בית הספר משתמש בכספי הציבור ו/או בכספי העמותה.
14. אנו שלחנו מכתב לעמותה, ביקשנו להפחית את שכר הלימוד, לפרסם תקנון ועוד, אך הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין לא טרחו להגיב.
3. ניסן נתיב – בית הספר למשחק.
ניסן נתיב – בית הספר למשחק, הינו עמותה, מס' עמותה ע"ר 580101152.
1. מחזור שנתי של העמותה הינו – 9,982,353 ₪ (2019).
2. מתוך תקציב השנתי ( 9,982,353 ₪ ) עמותה משלמת משכורות לעובדים בסך של כ 6,000,000 ₪ .
4. שטח של בית הספר כ 10,000 מטר, כמו כן בית הספר לא משלם על השכרות .
5. בית ספר קיבל הנחנה משמעותית בארנונה!
6. על חשבון התלמידים בית ספר מרוויח כ 2,000,000 ש"ח בשנה , יחד עם זאת תלמידים משלים עבור הלימודים כ 20,000 ש"ח בשנה.
6.1. בית ספר לא טורח לשלם שכר עבור סטאז' ( לסטודנטים בשנה ג' ).
7.בית ספר לא משלם דמי שכירות, לא משלם ארנונה באופן המלא, מקבל תמיכות ענקיות מטעם המדינה ( משרד התרבות, עיריית ת"א, עיריית ירושלים ) – יחד עם זאת שכר הלימוד כ 20,000 ש"ח לשנה ( למעשה שכר הלימוד כמו במכללה פרטית אשר לא נתמכת ע"י המדינה והרשויות).
חשוב לציין: מתעניינים בלימודים משלמים כ 600 ש"ח עבור האודישן.
בית ספר מקבל תמיכות ענקיות ולא חושב לנכון לשלם שכר לסטודנים עבור סטאז' ו/או להפחית בשכר הלימוד.
8. השוואה בין בתי הספר הפרטיים:
בית ספר פרטי משלם:
א'.שכרות כ 30,000 ש"ח לחודש.
ב'. ארנונה ללא הנחות כ 10,000 ש"ח לחודשיים.
ג'. משכורות.
ד'. מיסים למדינת ישראל.
ה'. משלם עבור הפקות.
ו'. השכרת במות בתיאטרון.
ז'. מועמדים אינם משלמים תשלום כלשהו עבור האודישן ו/או ראיון אישי
ח'.שכר הלימוד רק – 16,500 ש"ח לשנה ( כולל מע"מ ) !!!
( המדינה מרוויחה מעסקים ).
9. כאן נשאלת השאלה המרכזית: מדוע צריך לתת לבית הספר למשחק ניסן נתיב תמיכות של מיליוני שקלים ( כספי הציבור ) ויחד עם זאת תלמידים אמורים לשלם כ 20,000 ש"ח כשר הלימוד בשנה, כמו כן לעבוד בהפקות ללא תלוש !?!
9.1.מדוע הממשלה כלל לא תומכת ולא עוזרת לעסקים, כלומר לבתי הספר למשחק הפרטיים? בנושא זה יש אפליה נוראית!
( לא ניתן להבין מה השיקולים של משרד התרבות לזרוק את הכספים לעמותות ולא לתמוך בעסקים. הרי המדינה יותר מעוניין בקידום העסק! מדוע מדינת ישראל עד כדי כך מזלזלת בעסקים אשר נקרעים כדי לשרוד? ).
10. בעמותה ( סטודיו למשחק – עמותה לטפוח אמנות הבמה, מספר ארגון: 580101152 ) יש רק 33 חברים, כמו כן לסטודנטים כלל לא ניתן להתקבל לעמותה כחבר/ה וזאת בניגוד לתקנון העמותה.
11. חשוב לציין: התקנון של העמותה אינו מופיע באתר של בית הספר, לכן כדי לקרוא ו/או לקבל את התקנון חובה לשלם אגרה לרשם העמותות ( 33 ₪ ) .
11.1. בנוסף עמתה אינה מפרסמים את הדוחות ואת הפרוטוקולים באתר של בית הספר, כך לסטודנטים לא ניתנת האפשרות לקבל מידע עבור קבלת החלטות ו/או חלוקת תקציב של העמותה.
- ידוע שכל אזרח רשאי להגיש בקשה לרשם העמותות, בכפוף לתשלום האגרה לקבל מידע הנדרש, אך מטעמי אי נוחות ולעיתים עקב המצב הכלכלי בלתי יציב סטודנטים בוחרים לא להגיש בקשה לשרשם העמותות.
12. העמותה מקבלת מיליוני שקלים מטעם הממשלה, מדובר בכספי הציבור, לכן לא ייתכן שהסטודנטים למשחק ישלמו סכומים גבוהים עבור שכר הלימוד ( כ 20,000 ₪ לשנה ).
- בנוסף, בלתי אפשרי לחייב את המועמדים לשלם כ 600 ש"ח "עבור האודישן", כלומר אבסורד לחלוטין לגבות כספים אך ורק כדי להגיד "כן" או "לא" למועמדים אשר מעוניינים ללמוד משחק בעמותה.
13. סטודנטים אשר משלמים אלפי שקלים עבור שכר הלימוד רשאים לדעת באיזה מן אופן בית הספר משתמש בכספי הציבור ו/או בכספי העמותה.
14. אנו שלחנו מכתב לעמותה, ביקשנו להפחית את שכר הלימוד, לפרסם את התקנון ועוד, אך בית הספר ניסן נתיב לא טרחו להגיב.
4. התיאטרון הלאומי הבימה.
התיאטרון הלאומי הבימה, הינו פועל כחברה לתועלת הציבור ( חל"צ ) מספר ארגון: 514628247.
מחזור שנתי של העמותה הינו – 59,106,402 ₪ (2019).
באתר guidestar דוחות של התיאטרון אינם שקופים, לכן לא ניתן להבין עד הסוף לאן הולך הכסף?!?
הנהלה ו"המקורבים לצלחת" בתיאטרון הלאומי מקבלים שכר די גבוהות.
התיאטרון נמצא בגירעון, יחד עם זאת חמשת מקבלי שכר גבוה בתיאטרון מקבלים כ 2,600,000 ש"ח בשנה.
בתיאטרון יש שחקן מסויים ( נקרא לו מיסטר X ) אשר מקבל שכר כ 54,000 ש"ח בחודש ( כ 650,000 בשנה ), נכון להיום מיסטר X מקבל שכר יותר גבוה מהשכר של ראש הממשלה.
מדוע אנו קוראים לשחקן "מיסטר X"?
שמו של השחקן אשר מקבל שכר כמו ראש הממשלה מוסתר בדוחות של הבימה, לציבור אין זכות לדעת מה השם האמיתי של השחקן.
מנכ"ל תיאטרון מקבל כ 49,000 ש"ח בחודש ( כ 584,000 ש"ח בשנה ), כלומר שכר יותר גבוה משכרו של ח"כ ו/או סגן שר ( 45,274 שקלים ).
( נתוני שכר של עובדי הבימה ( 2019 ) , נתוני שכר של נבחרי הציבור ( 2021 ) )
התיאטרון הלאומי הבימה שנים רבות נמצא בגירעון וחובות, יחד עם זאת תיאטרון מרשה לעצמו לסרב לאמנים ( במאים ומפיקים עצמאיים ) להשכיר את האולמות ( במות התיאטרון ), מדובר בהשכרת האולמות על בסיס פנוי.
לעיתים במות של תיאטרון עומדות ללא פעילות, התיאטרון מעדיף לא להשכיר אותם עבור מפיקים ו/או במאים עצמאיים, כלומר מעדיף לא להרוויח כסף, כלומר התיאטרון מסרב לקבל כסף!
גירעון בשנת 2018 כ 14,000,000 ש"ח .
בשנת 2017 מייסד המגן שלח תלונה לתיאטרון הבימה – ללא מענה.
בשנת 2017 נשלחה תלונה למשרד התרבות והספורט, לחץ כאן קרא את התלונה.
התגובה של משרד התרבות הייתה מזעזעת.
זלזול ואדישות נוראית עבור כספי הציבור ! קרא את התגובה של משרד התרבות – לחץ כאן.
התיאטרון לא מפרסם מכרזים, לדוגמא עבור הפרסום והשיווק תיאטרון משלם כ 11,000,000 ש"ח בשנה, ברור לכולם שניתן למצוא משרד פרסום חיצוני (פרטי ) אשר יעשה את העבודה בעלות נמוכה יותר.
עצוב שבמשך שנים רבות משרד התרבות לא עשה פיקוח, כלומר לא טרח לברר לאן הולך הכסף בתיאטרון הלאומי הבימה 1 התיאטרון מקבל תמיכה של מיליוני שקלים וכל שנה נמצא בגירעון!
חובה להדגיש: גם כאשר אזרחים משקעים את הזמן ושולחים למשרד התרבות תלונה מפורת אשר מבוססת על העובדות, משרד התרבות באופן מזלזל מעביר תגובה מגוחת ומצחיקה, בנוסף התגובה של משרד התרבות והספורט לא מקצועית ומטעה ציבור הרחב.
5. תיאטרון בית ליסין
תיאטרון בית ליסין, הינו עמותה, מספר ארגון: 580084713 ( תיאטרון בית ליסין בדיזינגוף (ע"ר) ).
תיאטרון מקבל מיליוני שקלים מטעם: משרד התרבות, משרד החינוך ועיריית תל אביב.
בזמן שבעלי עסקים נקרעים ולא יודעים איך לשלם ארנונה, עיריית תל אביב עושה הקלה משמעותית לתיאטרון, בנוסף מעבירה תקציבים מיוחדים לתיאטרון, כמובן ע"ח הציבור.
לעיתים בעלי עסקים חושבים למכור את הכליות, כדי לשלם ארנונה לעיריית תל אביב, יחד עם עם זאת עיריית ת"א "מפנקת תיאטראות", יש לציין: תיאטרון מקבל תמיכה ממשלתית ( תקציב ענק ).
על כן מנכ"ל התיאטרון מרשה לעצמו לקבל שכר כמו שר ו/או ח"כ.
חובה לציין שהעמותה פועלת ללא כוונת רווח הפועלת להשגת מטרות הציבור שהן בתחום התרבות.
כאן נשאלת השאלה חשובה: מי מאשר למנכ"ל התיאטרון את השכר כ 515,000 ש"ח בשנה?
התיאטרון מתקיים ע"ח הציבור, מנהלים מקבלים שכר ענק, יחד עם זאת תיאטרון מקבל הנחה משמעותית בארנונה, יש לציין ולהדגיש: אזרח ישראלי אשר מקבל שכר מינימום בישראל כלל לא זכאי להנחה בארנונה!
תיאטרון מגלגל תקציב כ 70,000,000 ש"ח בשנה זכאי להקלה משמעותית בארנונה, בנוסף עיריית תל אביב משפצת לתיאטרון את הבנה בעלות של כ 150,000,000 ש"ח, גם כן על חשבון הציבור.
איפה הצדק? לאזרחים לא מגיע כרטיס מתנה להצגה ?
כרטיס להצגה עולה כ 300 ש"ח! איך אפשר להסביר למשפחה אשר לא יודעת איך לשרדת לשלם כ 300 ש"ח לתיאטרון ( כרטיס להצגה ) ?
איך אפשר להביא את הציבור לתיאטרון כאשר יש פערים כל כך ענקיים ?!? רוב האזרחים במדינת ישראל מרווים כ 5,500 ש"ח או 6,500 ש"ח בחודש ( כ 70,000 בשנה ) – רק אנשים של סוג א' מרוויח יותר מחצי מיליון שקל.
מסקנה: בתיאטרון ישראלי אין מקום לעניים, זאת אומרת: אזרחים אשר מקבלים שכר מינימום ו/או מתקיים מהקצבה החודשית של ביטוח הלאומי כ 2,300 ש"ח בחודש – לא רצויים בתיאטרון.
דוח כספי של התיאטרון:
תיאטרון בית ליסין משלם לספקים מעל 6,000,000 ש"ח בשנה.
אחזקת רכב ע"ח הציבור כ 1,200,000 ש"ח.
מנהלים ועובדים אשר מקבלים שכר בסדר גודל כמו ראש הממשלה לא יכולים להרשות לעצמם להגיע לעבודה באוטובוס ו/או לשלם על אחזרת רכב מתוך המשכורות?
אנו מדברים על תיאטרון אשר מתקיים ע"ח הציבור, אנו לא מדברים על חברת הייטק!
תיאטרון משלם עבור דואר וטלפון כ 700,000 ש"ח בשנה .
על אירועים, מתנות וכיבודים תיאטרון משלם כ 600,000 ש"ח בשנה.
נסיעות כ 2,300,000 ש"ח.
עבור הטלמרקטינג תיאטרון משלם כ 7,000,000 ש"ח בשנה, ובכן על ההפקות כ 5,700,000 ש"ח בשנה .
עלות ההפקה:
נציין ונדגיש: בשוק הישראלי קיימות מאות חברות חיצוניות, כלומר פרטיות אשר עושות את הטלמרקטינג בעלות זולה יותר, לכן תיאטרון מוזמן לפרסם מכרז ולמצוא חברה פרטית אשר תוכל לבצע את שירותי טלמרקטינג בעלות זולה יותר.
בתאריך 19.03.2013 כלכליסט פרסם כתבה "בית ליסין ישופץ ויגדל", עלות השיפוץ שיימשך שנתיים וחצי כ־110 מיליון שקל. מעיריית ת"א נמסר כי תהליך השיפוץ נמצא כעת בשלבי תכנון ועלותו תהיה כ־110 מיליון שקל, ציטוט מתוך הכתבה.
חברת "Pra team" פרסמו הודעה לציבור: עלות השיפוץ של תיאטרון בית ליסין יעלה כ- 70 מיליון ₪.
בתאריך 03.09.2019 פורטל "רשויות" פרסם כתבה שאת תיאטרון בית ליסין ממשיכים לשפץ, עלות הפרויקט כ 150,000,000 ש"ח, ציטוט מתוך הכתבה: " בניין התיאטרון בבעלות עיריית תל אביב- יפו ומנוהל באמצעות התאגיד העירוני המשכן לאמנויות הבמה באופן המאפשר לתאטרון לעסוק ביצירה. עלות השיפוץ כ-150 מילון ₪ במימון העירייה ובסיוע ממשלתי. אדריכלי התיאטרון הם "פרטים אדריכלים – טלי טרון ורובי שבת".".
עיריית תל אביב הכריזה: עלות השיפוץ כ-150 מיליון ₪ במימון העירייה ובסיוע ממשלתי, יחד עם זאת בשנת 2019 תיאטרון בית ליסין גם כן שילם 5,000,000 ש"ח עבור השיפוצים!!!
כמה עלה השיפוץ?
בסכום מעל כ – 150,000,000 ש"ח היה ניתן לבנות בניין חדש לגמרי ולא לשפץ את הבניין הישן?
בחברת "Pra team" נמסר ע"י הנציגה: "התיאטרון בית ליסין לא שילם תמורה כלשהי עבור השיפוץ, הכסף עבור הפרויקט התקבל מטעם עיריית תל אביב".
חשוב לדעת: לפי הדו"ח ( 01.2021 ) כ 2,000,000 ישראלים חיים מתחת לקו העוני!
לכתבה לחץ כאן
אוכלוסיית ישראל מנתה נכון לתחילת ינואר 2021, 9.291 מיליון תושבים. הנתונים אינם כוללים כ-118,000 עובדים זרים (מתוכם 18,229 עובדים לא חוקיים); תיירים ללא אשרה בתוקף (המכונים: "מסתנני נתב"ג"), שמספרם מוערך בכ-58,200; המסתננים מאפריקה, שמספרם המוערך עומד על 31,122 (לא כולל ילדיהם שנולדו בישראל) ומספר משתנה ובלתי ידוע של בין כמה אלפים לכמה עשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים תושבי הרשות הפלסטינית ( מידע מתוך ויקיפדיה, לחץ כאן).
בזמן משרדי הממשלה ועיריית תל אביב מקציבים את העמותות, יותר ויותר עסקים פושטים רגל, כמו כן ארגונים שונים מגייסים כספים עבור המזון לנזקקים.
_______________________________________________________________________________________________________________
חשוב לדעת: מדי פעם קבוצות תיאטרון עצמאיים ( עסק ) מאפשרים לקהל להיכנס להצגות ללא עלות, וזאת ללא תמיכה של הממשלה ו/או עיריית תל אביב.
בנוסף מייצגים את התיאטרון הישראלי בפסטיבלים בינלאומיים, כמו גם ללא תמיכה ממשלתית.
מנוסחים בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד
6. תיאטרון ירושלים.
תיאטרון ירושלים, הינו פועל כחברה לתועלת הציבור ( חל"צ ) מספר ארגון: 510655756.
מחזור שנתי של העמותה הינו – 26,309,253 ₪ (2019).
לאן הולך הכסף?
שכר של המנכ"ל כ 52,000 ש"ח בחודש יותר גבוה מהשכר של ראש הממשלה.
תיאטרון ירושלים פועל ללא מטרת רווח ולא משלם דמי שכרות.
עבור השיפוצים תיאטרון משלם כ 6,200,000 ש"ח.
כאן נשאלת השאלה: האם בניין של התיאטרון בבעלות של עיריית ישרושלים, מדוע התיאטרון משלם את השיפוץ?
כ 14,000,000 ש"ח תיאטרון משקיע בניירות ערך ( נכון לציין: להפקות תיאטרון משקיע הרבה פחות).
עבור ספקי שירות תיאטרון משלם כ 3,300,000 ש"ח.
לעובדי ניקיון ושמירה תיאטרון משלם כ 2,700,000 ש"ח, יש תחושה שעובדי ניקיון של התיאטרון ירושלים הם פרופסורים לנוירוכירורגיה בבית החולים רמב"ם!
התיאטרון רשאי ויכול להשקיע בניירות ערך גם 20,000,000 ש"ח בחודש ולשלם לעובדי ניקיון 7,000,000 ש"ח בשבוע, כל עוד הוא עסק אשר משלם מיסים, ארנונה, שכרות וגם כן לא נתמך ע"י הממשלה.
7. מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ (חל"צ).
החברה למתנ"סים, הינה פועלת כחברה לתועלת הציבור ( חל"צ ) מספר ארגון: 510525348.
שכר של מנהל מחוז חיפה כ 70,000 בחודש הרבה יותר גבוה מהשכר של ראש הממשלה.
החוק קובע: שכר עובדי המוסד הציבורי ומנהליו לא יעלה על עלות שכר מקסימאלית של מנכ"ל במשרד ממשלתי.
פרטי החל"צ:
חל"צ משלם כמעט 9 מיליון שקלים עבור אחזקת רכב:
יחד עם זאת חל"צ מקבל מיליוני שקלים טעם המדינה:
תוכנית והצעה:
1. תמיכה והשקעה בעסקים
1.1. הנחות בארנונה.
1.2. תמיכה תקשורתית ( פרסום באתרי עיריות ומשרד התרבות ).
1.3. שירותי משרדי הממשלה.
אנו מבקשים ממשרדי הממשלה, בדוגמת משרד החינוך ומשרד הביטחון לתמוך בתרבות הפרטית ולרכוש כרטיסים להצגות בתיאטראות הפרטיים!
משרד הביטחון רוכש כל שנה כרטיסים להצגות על מנת להביא את החיילים לתיאטרון, משרד החינוך אף הוא רוכש כרטיסים להצגות תיאטרון כדי לקרב את תלמידי התיכון לאמנות.
אנו נעמוד על כך שמשרדים ממשלתיים ירכשו כרטיסים בתיאטראות הפרטיים ו/או בתי הספר למשחק הפרטיים (*), כאשר גוף ממשלתי ירכוש את הכרטיסים להצגות אצל התיאטרון הפרטי ו/או בבית הספר למשחק הפרטים הדבר יתומך בעסקים, וחלק מהכסף יחזור לקופת הממשלה בתור מיסים. מה שהופך את ההשקה בעסקי התרבות הפרטיים לכך שכולם מרוויחים ממנה, הציבור, העסקים הפרטיים והמדינה.
(*) בתי הספר למשחק בשנה ב' וג' מעלים הצגות מקצועיות.
1.4 הזמנת סדנאות והצגות:
מדי שנה משרד הביטחון, משרד החינוך וגם מתנ"סים מזמינים הרצאת, סדנאות, חוגים ( בתחום התרבות, למעשה תיארטון ), כך למשלם גופים ומשרדים הללו כלל לא מזמינים שירותים של תיאטראות הפרטיים ו/או בתי הספר למשחק הפרטיים, שוב נדגיש ונציין: כאשר גוף ממשלתי ירכוש הרצאות, סדנאות וחוגים אצל התיאטרון הפרטי ו/או בבית הספר למשחק הפרטים הדבר יתומך בעסקים, וחלק מהכסף יחזור לקופת הממשלה בתור מיסים. מה שהופך את ההשקה בעסקי התרבות הפרטיים לכך שכולם מרוויחים ממנה, הציבור, העסקים הפרטיים והמדינה.
1.5.כאשר מדינת ישראל באמת תתמוך בתיאטראות הפרטיים ו/או בתי הספר למשחק הפרטיים כלל לא יהיה צורך לפתוח עמותות בתחום התרבות, כך המדינה תרוויח מיליוני שקלים בתור מיסים.
מה שהופך את ההשקה בעסקי התרבות הפרטיים לכך שכולם מרוויחים ממנה, הציבור, העסקים הפרטיים והמדינה.
1.6. אנו מבקשים ממשרד האוצר לבחון את התוכנית ולהבין דבר אחד: אמני ישראל יכולים להתפרנס בכבוד, כאשר תהיה תמיכה ממשלתית בעסקים ( בתיאטראות הפרטיים ו/או בתי הספר למשחק הפרטיים) כלל לא יהיה צורך לפתוח עמותות ולבקש באופן משפיל תקציבים, לצורך העניין כספי הציבור.
אנו מבקשים בסך הכל לשנות את המודל התמיכות, לבנות קריטריונים מודרניים וקלים, מבקשים לשנות את החשיבה האסטרטגית.
1.7 בתחקיר ניתן לראות שכספי הציבור נשרפים והמנכ"לים של עמותות רק מתעשרים ללא בושה.
חובה לעצור את הניצול של כספי הציבור!
נתנו אינדיקציה פשוטה שבה ניתן להבין: כאשר מנהלים את העסק בצורה נכונה כלל אין צורך להשתמש בכספי הציבור, אם תיאטראות הפרטיים ו/או בתי הספר למשחק הפרטיים יקבלו תמיכה ממשלתית כולנו נרוויח ונתקדם!
בברכה,
דים אמור, מייסד המגן,
ארגון שחקני התיאטרון והקולנוע.
נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.
